הדרך לשלמות פנימית


מה פרוש המילה אושר ? י
אצל רובינו להיות מאושרים -מזוהה עם הרגשה שהצלחנו למלא את רצונותינו. כשמסתכלים על אנשים ברחוב, רואים שכולם ממהרים לאיזה מקום. מה המכנה המשותף בינהם ? לאן כולם רצים ? י
כולם רצים כי חסר להם משהו. הם רוצים לקבל משהו. י

לא סתם נוצר הביטוי היהודי הנודד. יהודים תמיד מתרוצצים בעולם. י
חלק מהסגולה של עם ישראל ,כנראה, הוא הרגשת החיסרון המתמדת שמריצה את היהודי בכל הדורות לחפש, ללמוד, ולעשות. י
ידוע שיהודים השפיעו ומשפיעים על העולם יותר מכל עם אחר בתחומי יצירה, פוליטיקה כלכלה.חלק נכבד ביותר ממקבלי פרס נובל הם יהודים. י
אלא שבהרגשת החיסרון אפשר להשתמש באופן חיובי ויצירתי, ואפשר גם להשתמש בה באופן שלילי והרסני. י

הדמיון - הוא אחד הכלים של היצר כדי להשתמש בהרגשת החיסרון הטבועה בנו כדי לנפח ולהגדיל לפעמים מעבר לכל פרופורציה את החיסרון הטבעית. י
ויחד עם זאת דווקא החיסרון הוא אחד הכלים החשובים שלנו לצמיחה, ולגדילה בתחומי הגשמיות, ובעיקר בתחומי הרוחניות. י
אמר הרב אשל"ג זצ"ל שאם יהודי לא היה מרגיש חסרון ורצון לקבל משהו הוא לא היה מזיז את היד שלו אפילו סנטימטר. י
יש לנו רצונות מסוגים שונים להצליח בלימודים בעבודה, במשפחה, בחינוך ילדים וכו'. הדמיון מספר לנו שאם נצליח להגשים את כל הרצונות האלו- אז נהיה מאושרים. הוא קובע עבורנו תבניות, כבר מגיל צעיר איך חיים מוצלחים חייבים להראות. התבניות האלו מתכנתות את החשיבה שלנו באופן כזה שנרגיש אושר ושלימות פנימית רק אם נמלא בצורה מדויקת את כל המשבצות של התכנות המוקדם הזה. י
התכנות הזה יכול לקבוע עבורנו את המחשבה שהאושר תלוי בהצלחה ספציפית מסוג מאוד מסוים - בלימודים, בחברה, או בקריירה או בזוגיות. התבניות האלו נשמעות גם מאוד הגיוניות, ומקובלות בסביבה, ולכן כל חריגה מהן תיתפס על ידינו כבעיה. י

יחד עם זאת, משום מה גם כאשר אנחנו מגשימים פחות או יותר את התבניות האלו לא תמיד הן מובילות אותנו אל תחושת השלמות הנכספת. כבר ראינו בהיסטוריה האישית שלנו, שכבר קרה בעבר, שהצלחנו להגשים רצונות מסוימים, ובכל זאת- תחושת האושר הממשי הייתה מאוד קצרה. זמן מאוד קצר, אחרי שהצלחנו להגיע לתחנה מסוימת בדרך, אליה שאפנו כל כך, מיד – התחלנו לסמן את התחנה הבאה. מיד חשנו, שיש עוד רצון, עוד חסרון, ושוב המשכנו לרוץ. שוב האושר נראה רחוק מראייתנו. כלומר הרגשת החיסרון נשארה, ולפעמים אפילו גדלה – קיבלנו עוד תיאבון. י
ונשאלת השאלה מדוע ? מה עומד בשורש התהליך הזה ? י

מדוע אנחנו לא יכולים להיות כמו הדייג בספור הידוע על הדייג והמיליונר ? י
המיליונר עבר פעם בים וראה דייג שמתפרנס למחייתו מדייג. הוא התחיל לדבר איתו, והציע לו הזדמנות- להתפתח על מנת לא להישאר דייג פשוט. הוא הציע לעזור לו לפתוח מפעל לדגים, ולהלוות לו כסף לקניית רשתות מכאניות משוכללות, כדי שיוכל למכור הרבה דגים ולהתעשר. הוא תאר לו לפרטי פרטים את הפרויקט שידרוש ממנו עבודה מאומצת- אבל עם רווח בצידה עושר רב. י
ואז שאל הדייג – אחרי שאתעשר, מה אעשה אז ? י י
ענה לו המיליונר – אז תוכל לשבת בשקט, בלי טרדות ולדוג דגים בים. י
ומה אני עושה עכשיו ? – שאל הדייג.י

גם אם נשיג את כל ההיבטים של התרבות המערבית המאפיינים אושר- כמו בריאות טובה עושר חומרי, מרץ והתלהבות, מערכות יחסים טובות ויציבות רגשית ונפשית- עדיין לא נרגיש באופן מתמיד את תחושת האושר שאנחנו מחפשים. י י
העולם מלא באנשים עשירים ואומללים. קשה לפגוש ברחוב אנשים שתמיד מחייכים, ומרוצים רוב הזמן מחייהם. י

כנראה שהחיסרון המתמיד באושר טבוע עמוק בתוך הנפש שלנו, ולמעשה, בורא עולם ברא אותנו כך שנרגיש תמיד חסרים. זאת, כדי שנהיה חייבים לשאוף להתפתחות וצמיחה. י
מכאן שהטעות הראשונית שלנו היא שנדמה לנו שאם חסר לנו משהו – אז זה " לא בסדר". י
נראה לנו שאנחנו חייבים להפטר מייד מתחושת החיסרון הזו. י
חלק מהצמיחה לקראת השלמות הפנימית, היא להבין שהחיסרון הוא כוח מניע בחיינו ולהתחיל להשלים עם זה, שכל עוד אנחנו מהלכים על פני כדור הארץ הזה, אנחנו נמשיך להרגיש הרגשת חיסרון. השאלה היא אם נזהה אותה כבעיה או ככוח מניע להתפתחות. י
יחד עם המודעות לכך, שתמיד נרגיש את לחש הכמיהה בתוך ליבנו, יש לנו אפשרות לנתב אותו באופן כזה, שהוא לא יגרום לנו סבל ואומללות. כי אנשים ברוב הזמן מייצרים לעצמם הרגשת אומללות תוצרת בית, כתוצאה מכך שהם מזהים את הרגשת החיסרון שלהם עם הרגשת סבל. י
ניסינו לגבש שלושה שלבים, שיעזרו לנו להימנע מהזיהוי המוטעה הזה, ולהשתמש בחסרון כמנוע להצלחה רוחנית ולהרגשת שלימות פנימית. י





השלב הראשון הוא לזהות בכלל – מי אני ? י
כל עוד לאדם אין זהות רוחנית ברורה, קשה לו למקם את הכתובת המדויקת שבה הוא ימקם את האושר שלו. כי האדם משתנה כל הזמן, וגם הרצונות שלו משתנים. י
לפעמים גם לא ברור לו מה בדיוק חסר לו. הוא חווה הרגשה של כאב ומצוקה, ויודע שחסר לו משהו- אבל לא ברור לו בדיוק מה זה. י
אחת הסיבות לכך היא שאנחנו רגילים לזהות את עצמנו בראש ובראשונה עם הגוף הפיזי שלנו, שאותו אנחנו רואים במראה, ואת כאבי הבטן שלו אנחנו מרגישים. י

אבל האם אני זה הגוף הזה ? י
הרי ברור שהגוף הוא לא האדם עצמו, כי אם חלילה יחסר אחד מאברי הגוף האדם לא ישתנה במהותו.י
לגוף יש אף פה שרירים בשר, וגוש שומן מורכב באופן מופלא שקרוי מוח, אבל זוהי רק מעטפה חיצונית שלנו. י
בתוך המעטפה הזו מולבשים כוחות רוחניים שהם המנוע האמיתי של הבשר והגוף. י
בלעדיהם הוא דומם לגמרי. כשהנשמה יוצאת מהגוף- אז יש לנו הגדרה של מוות. י י
לעומת זאת, אם מוסיפים או מחסירים משהו מהבשר- למשל משתילים לאדם לב, הוא לא יקבל את התכונות של בעל הלב המושתל. הוא יישאר אותו אדם כמקודם- כי האדם הוא לא הבשר. האדם הוא עצם רוחני שמולבש בתוך גוף בשרי. י
אם אדם אומר- " השכל שלי " - למי שייך השכל הזה ? י
יש סביבנו הרבה אנשים שמתכחשים באופן תמוה לחלק הרוחני שבתוכם. י

גם אם ננסה להגדיר את האדם בהגדרות חומריות בלבד כמו משקל, גובה, צבע עיניים וכו'- זה יהיה לחלוטין בלתי אפשרי, גם לפי אותם שמתכחשים לקיום הרוחני שלהם. כי אי אפשר לדבר על אהבה, צדק, ואפילו אישיות- אם אנחנו רק מהות חומרית. י
כל תפיסת הערכים שלנו לגבי מושגים כמו טוב רע, מוסר צדק ויושר, נובעת מהכרה שיש בתוכנו מהות רוחנית. למהות הרוחנית הזו יכולות להיות מדרגות נמוכות וגבוהות, יכולות להיות לה עליות וירידות- אבל היא תמיד תהיה העיקר. היא תמיד תהיה המרכז. י

עד לפני שנים מעטות רופאים בעולם הסכימו לחלוטין לגבי העובדה שהגוף משפיע על הנפש
אם האדם חולה - יש לו לגיטימציה לתמיכה נפשית, פסיכולוגית ורגשית.י י
הם לא הכירו בתהליך ההפוך. אבל הנפש משפיעה על הגוף לא פחות. זה עובד בשני הכיוונים. י
היום, עם התפתחות הרפואה האלטרנטיבית, רוב הרופאים מודים בכך שלנפש ולמחשבה יש השפעה עצומה על תהליכים גופניים, ויש היום מחקרים שמראים על ריפוי מוחלט ממחלות שונות, ואפילו סרטן, רק בעזרת המחשבה, ותהליכי ריפוי נפשיים. יש אפילו מחקרים על השפעה של תפילה על תהליכי ריפוי. אם כך- התשובה לשאלה – מי אני ? עוברת דרך המהות הרוחנית שלנו שאנחנו מזניחים, מתכחשים לה, ולא משקיעים כמעט אנרגיה בטיפוח שלה לפחות ביחס למידת ההשקעה שאנחנו משקיעים בגוף החולף שלנו. י
אם היינו משקיעים חצי מהאנרגיה שאנו משקיעים בויטמינים, התעמלות, תזונה וכו' במהות הרוחנית שלנו- הדרך לשלמות פנימית הייתה פתוחה בפנינו. י
ככל שנפנים עמוק יותר את ההגדרה- שאני – זוהי מהות רוחנית, אנרגיה נפשית, שנמצאת