הנחש והקופסה השחורה – מלחמת עולם רוחנית

מלחמת עולם משתוללת בחוץ. זוהי מלחמה אכזרית וקשה בין קדושה לטומאה, שעוד לא הייתה כמוה בהיסטוריה האנושית. החולשה המרכזית במלחמה הזו, עוד יותר מהתאוות זה הבלבול. י

משמעות הבלבול היא : שאנחנו פשוט לא מבינים מי נגד מי במלחמה הזו. י

אנחנו חשים שאנחנו בתוך המערכה, אבל לא ברור לנו בדיוק באיזה צד אנחנו צריכים או רוצים להיות. עד כדי כך החושים שלנו התקהו. אחד מכלי הנשק של הצד הנלחם בקדושה הוא זריקות הרדמה כלליות לכל מי שרק אפשר. י
חיילים רדומים קל מאוד לנצח. ואם הם רדומים ומבולבלים- על אחת כמה וכמה. וזה מה שהנחש עושה לנו.הוא מוכן להציף אותנו בשפע גירויים, מידע, בילויים, במדורים, ים של מוצרים מבלבלים שיכסה על צלילות הדעת. העיקר להשתיק אצלנו את בת הקול הפנימית העמוקה, האמיתית. י

מעולם לא היה בהיסטוריה מצב כזה, שיהודי רק יצא לרחוב, ובאופן אוטומטי ייחשף מיידית לגילוי עריות, עבודה זרה, ושפיכות דמים. י
ולא רק בחוץ. גם בתוך הבית. אדם יושב בתוך ביתו, ויש לו קופסה שחורה במרכז הסלון. הוא רק לוחץ על הכפתור, ויכול להתחבר מיד לזרם רעל קטלני שחוקק לתוך מוחו תמונות ויזואליות של שפיכות דמים גילוי עריות ועבודה זרה, שעליהן היהודי מצווה ב"ייהרג ובל יעבור.." י

אחרי שמטוס מתרסק, ומנסים למצוא מה היה המקור לתקלה, מחפשים את הקופסא השחורה. שם נמצאים הרישומים של הנסיעה, ואפשר לברר דרכם מה גרם להתרסקות. י
המטוס המרוסק הוא אנחנו. עם ישראל מרוסק מבחינה רוחנית ומוסרית.י
איפה אפשר למצוא את הסיבה לתאונה ? י
בקופסא השחורה שבמרכז הסלון. י

חוסר הצניעות, חוסר הערך לחיי אדם וכפירה בכל מה שקדוש שזורמים אלינו מתוך הקופסא הזו מוריד את הצופים בה למדרגת הנפש הבהמית שלהם. מנתק אותם מקשר לקדושה ומזרים לוורידים רצון להיות ככל הגויים.י

לפי המקובלים של זמנינו, הדור שלנו הוא הדור שמסיים את תקופת הסתר הפנים שההשגחה העליונה מסתירה את עצמה. י
הסתר פנים זה, הוא שיוצר את הגלות הרוחנית והפיזית שעם ישראל מצוי בה, וכתוצאה מזה גם העולם כולו סובל. י
גלות- פרושה שאנחנו לא נמצאים במקום השייך לנו באמת. שאנחנו לא יודעים בעצם מי אנחנו. רחוקים מהשורש. במצב כזה אנחנו חלשים, ולא יכולים לתת כוח לקדושה כדי לגבור על החושך ולהאיר סופית את העולם.י
בתורה כתוב במפורש: "תנו עוז לאלוקים" – כלומר הקדושה כביכול, זקוקה לעבודה שלנו ולתיקונים שאנו מתקנים, כדי להגיע לתכלית העולם.י

הדור שלנו קרוב לגאולת הדעת יותר מאי פעם, וזו הסיבה שנשמות רבות חייבות לעבור את התהליך הקשה של מירוק וזיכוך, כהכנה למצב רוחני גבוה שישרה על העולם כולו בעתיד הלא רחוק.י
מובא בספרים הקדושים שמלחמת גוג ומגוג תהיה ברוחניות, ולאוו דווקא בגשמיות. יש אנשים שאולי יראו בכך איזו נחמה, אבל האמת היא שמלחמה רוחנית היא אכזרית וקשה לא פחות ממלחמה פיזית.י
במלחמה פיזית אנשים נהרגים, אבל הם יכולים לבוא בגלגול נוסף לתקן את עצמם. במלחמה רוחנית, נשמה יכולה לאבד את עצמה לנצח. י



מלחמת עולם רוחנית

הגענו היום למלחמה רוחנית עם המדרגה הגבוהה ביותר של הטומאה.י
יש חמישים שערי קדושה, וכנגדם חמישים שערי טומאה, שנבראו זה כנגד זה, כדי שיהיה קרב צודק. כדי שתהיה בחירה חיפושית שהיא חוק בסיס בקיומנו.י

גם בגלות מצריים נלחמו ישראל עם כוחות טומאה גדולים של כישוף ועבודה זרה אבל הם לא הגיעו לשער החמישים, רק לשער הארבעים ותשע (מ"ט). אילו היו מגיעים לשער החמישים שאנחנו כיום נמצאים בו, הם היו הולכים לאיבוד בתוך הטומאה, וכבר לא היה את מי לגאול.י
ואפילו שם, במצריים – הטומאה הייתה כל כך חזקה, שכתוב שהקדוש ברוך הוא בעצמו היה צריך לרדת ולהוציא אותם ממצריים, ("אני – ולא מלאך" ) כי אם היה מגיע לשם מלאך, הוא היה נשרף מעוצמת הטומאה. י

אם כך, תשאלו – אז איזה כוחות יש לנו, בדורינו החלש והמנותק להתמודד עם כוחות חזקים כמו השער החמישים של הטומאה ? י
התשובה היא – שלנו יש תורה, ובמצריים היא עדיין לא ניתנה.י


התורה – היא זו שנותנת לנו את הכלים, ואת הכוח הרוחני להתמודד עם צבאות גדולים כאלה של רע. היא מוליכה אותנו במעלה ההלכה, ומדריכה אותנו מה לעשות ומה לא לעשות על מנת שנינצל ממלתעות הנחש.י

זהו הנחש הקדמוני, הוא מלאך המוות , הוא המקטרג הגדול, כוח הסיטרא אחרא שמנסה למנוע את העולם מלהגיע לתיקונו. יש לו אלף צורות, ואין סוף תחפושות.י
הוא יכול להתחפש גם לצדיק לבוש בלבן עם ספר תורה בידו. הוא מתאים את צורתו לרוח התקופה אליה מתגלגלות הנשמות. הוא מבעבע באישיות שלנו, ב"אגו" שאנחנו טורחים כל כך לטפח, והוא אוהב במיוחד את הנתח העסיסי של התאוות, שם הוא נכנס כמעט בלי הפרעה. במיוחד בתחום שבין איש לאשה.י
אותו נחש בלע במשך כל הדורות ניצוצות רבים של קדושה, שחלקן הגדול שייך וקשור לנשמותינו שלנו.י
המשימה שלנו היום היא להיכנס לתוך פי הנחש ממש, על מנת להוציא ממנו את בלעו. זוהי מלחמה קשה מאוד. אלמלי הנבואות בתורה עצמה, והנבואות שניבאו לנו הנביאים וגדולי החסידות (כמו הבעל שם טוב ותלמידיו, ורבי נחמן מברסלב, ועוד רבים) – קרוב לודאי שהיינו נופלים לייאוש. אבל הם הזהירו אותנו, והדריכו – שכל התגברות, וכל תנועה שאנחנו עושים לכיוון הקדושה, יש להם משקל רב בהכרעת המערכה. י

כל רצון טוב, ומחשבה טהורה – נותן כוח לשכינה ולקדושה להתגלות בעולם החומר העייף הזה. ("תנו עוז לאלוקים"…) י
יש לנו שליחות לא קלה, אבל מובטח למי שבא להיטהר שמסייעים לו משמיים. י י

הזמן שלנו, הוא זמן שקרוב לביטול הטומאה מן הארץ, משום שרוב העבודה כבר נעשתה בדורות הקודמים. אותם ענקי רוח בעם היהודי, שהקריבו את חייהם במסירות נפש על הצמחת ושמירת היהדות, ורוח הטהרה בעם ישראל – כבר עשו בשבילנו את ברור ניצוצות הקדושה מבין הקליפות. י
בדורינו, נשאר לנו רק הסיום. י
ה"פיניש" של הבניין המוכן, שרק צריכים לתת לו ניקיון אחרון, כדי שבעל הבית האמיתי יוכל להיכנס. י
ודווקא משום שכוח הטומאה עומד להתבטל, הוא נלחם עכשיו בכל כוחו, כמו מתאגרף שיודע שהוא עומד להיות מוכרע בקרב, ולכן מאמץ את כוחותיו האחרונים לפני הסוף. י
מאמציו האחרונים של הנחש הרוחני כדי להאריך את הסתר הפנים של הקדושה, ולהאריך את הגלות והחורבן שלנו - מתרכזים בשבירת הבית והנישואין. י

מעולם לא היה מצב בעם ישראל שיש כל כך הרבה רווקים ורווקות, וכל כך הרבה גרושים וגרושות. ילדים במשפחות חד הוריות…י
הבית היהודי מתפורר למול עינינו, ילדים ובני נוער נזרקים לרחובות, מבולבלים רגשית, וחסרי צלילות דעת , לא ברור כלל מה יהיה על עתידם הרוחני והפיזי, וכל זה מדוע ? י
כי הנחש נכנס לתוך עמוד התווך של הזוגיות, והכניס שם בועות של דמיונות לא מציאותיים תמונות מזויפות של גיבורים גבריים וגיבורות נשיות שלא קיימות בכלל במציאות אלא רק משרות מקסמי שווא שקריים ועוצמתיים היישר מתוך הקופסא השחורה שבמרכז הבית. י


המלחמה על הצלם הרוחני

זוהי בעצם מלחמה על הצלם האלוקי שלנו. יעל הזהות הרוחנית שלנו. י

הכוח של הסיטרא אחרא נאחז בכל עוצמתו בכלי המדיה ומשתמש בהם כשופר למסרים שלו
זה מתאים לו בדיוק העוצמה הויזואלית של אמצעי התקשורת, כדי לחלחל לתוך הנפש הבלתי מוגנת של הצופה התמים, שרוצה " רק להתבדר קצת אחרי העבודה, עם איזה סרט טוב. "מה יש, אסור כבר ליהנות?…." י
בנקודה הזו הוא מכניס לנו נוק אאוט פטאלי. י

"למה לא? בואו תיהנו !" – הוא קורא לנו – בואו תראו שחקנים יפים, שחקניות יפות, גופים יפים, נופים יפים… תיהנו, תיהנו, למה לא? הרי אדם בא