לאן עולה הנשמה בלילה ? י



אדם עייף וחסר כוח שוכב על מיטתו בלילה, ולאחר מספר שעות לא גדול הוא קם רענן ונמרץ. י

רוב הקוראים שקראו את המשפט האחרון, בודאי לא ראו בו שום דבר מיוחד. אבל אם נשנה לרגע את התדר הרגיל של החשיבה שלנו ונתבונן לעומק הדבר, נראה שיש כאן פלא עצום ונורא ! י

אדם נשכב במאוזן, מאבד קשר עם סביבתו, ולאחר זמן של תדלוק כוחות הוא מרגיש כמו חדש. י
איפה הוא תידלק ? י
איך התרחש התידלוק ? מה בדיוק הוא קיבל ב"תחנת הכוח" אליה התחבר ? י
אם הוא עבר חוויות מנטליות שמתבטאות בחלום, מדוע הוא אינו זוכר את כולן? מדוע לפעמים חוויות החלום הן טרופות ומבולבלות, ולפעמים מדוייקות ומרשימות? י
האם יש שפת קודים מיוחדת לעולם השינה ? איך ניתן לפענח אותה ? י
מדוע לפעמים קמים עייפים וחסרי כוח משינה ארוכה, ולפעמים יש כוח ומרץ לאחר שינה קצרה ? י
יש שאלות רבות בנושא. י

השינוי בשינה

ובכן מסתבר שלשינה יש מציאות משל עצמה, מציאות מאוד מעניינת
המילה שינה- נגזרת מהמילה שוני. וגם מהמילה שניות. י
כאשר אדם ישן, קורה שינוי במערכת המציאות של גופו נפשו ונשמתו. י
יש כאן שינוי מהמצב שבו הגוף הוא כלי לנשמה והם מתפקדים ביחד. י


במצב של שינה הגוף נהייה פסיבי לגמרי, ומי שחווה את החוויות החשובות בתוך האדם

אלו החלקים הרוחניים שלו. י
כאשר האדם ישן, הוא למעשה מתחלק לשניים- גוף פיזי- והחלקים הרוחניים שעולים ממנו. י
כשאדם ישן- הגוף הפיזי מנותק מכל קשר עם הסובב אותו, וחושיו אינם גורמים לו להגיב כמו במציאות הרגילה. י
הוא למעשה מאבד שליטה על ה"אני" המוכר שלו, ולעומת זאת חלקי הנשמה- הפחות מודעים לו והפחות מוכרים לו- נכנסים לפעילות עירנית. י
בזמן השינה, הנפש שתפקדה הכי קרוב לרמת המודעות, נשארת לשמור על הגוף כ"שומר" בלבד, בעוד שהחלקים הגבוהים יותר משתחררים מהחוקים הפיזיים, ונכנסים לפעילות רוחנית בספירות עליונות, בעולם הרוחני העליון, שמהווה את סביבתן הטבעית. י

מדוע אנחנו מתעייפים? י
אנו מתעייפים כי הגוף מגביל את האור של הנשמה. הגוף עוצר וחוסם אותה. י
הגוף מגביל את הנשמה- לראות דרך העיניים הפיזיות, לשמוע דרך האזניים הפיזיות, ולחשוב דרך הפילטר של השכל- שמסנן בזהירות, ומעביר למודעות הרציונלית שלנו את המסרים שהנשמה מקבלת מהעולם העליון. י
כאשר מישהו אומר : "אני עייף" -למה הוא מתכוון ? י
האם הוא מתכוון לכך שהגוף עייף מהנשמה, או שהנשמה עייפה מהגוף ? י
אם הנשמה היא זו שעייפה מהגוף, ורוצה לעלות למעלה כדי לקבל חיות וכוח אז הנשמה מתחילה לעלות ביחד עם ההכרה, והחוויות שהיא עוברת במשך המסלול הזה- מרכיבות את החלום. י
אם הגוף עייף מהנשמה- והאדם נופל לשינה כמו בול עץ, בלי כל הכרה ומודעות- הוא על פי רוב לא יזכור את מה שעבר בדרך למעלה כי ההכרה נשארת מחוברת לחומר הגשמי. י


לכן, אין אדם שלא חולם- כי החלום הוא עצם החוויות שהנשמה עוברת בעלייתה למעלה אבל אנשים לא זוכרים את חלומותיהם בדרך כלל, כי המסנן של המוח- השכל, לא נותן לחלום לעבור את סף המודעות מסיבות שונות. י
בדרך כלל אנשים שלא זוכרים את החלומות שלהם הם אנשים מסוג כזה שלא חשופים לחוויות רגשיות חזקות גם במצבי הערות שלהם. לעומתם- אנשים שיש להם עולם רגשי פעיל יזכרו את חוויות החלום שלהם ביתר חדות. י
(אגב, מי שרוצה לזכור את חלומותיו, יש סגולה לומר לפני שנרדמים, אחרי קריאת שמע על המיטה- את הפסוק האחרון בפרק ד' בתהילים, ואת הפסוק האחרון בפרק י"ז) י


פענוח אמיתי של חוויות השינה והחלום
פענוח של חוויות השינה יכול לעזור לנו הרבה בהבנה של עצמנו- אם נדע איך להתייחס אליהן על פי מקורות של חז"ל, הזוהר הקדוש, ותורת האר"י. י
אלו הם פרושים שנתקבלו מהעולם העליון ברוח הקודש של אותם צדיקים שהיו להם מהלכים בעולמות העליונים, וידעו מהי השפה האמיתית דרכה עוברים מסרים משמיים אל הנשמות באמצעות החלומות. י

לעומת הפרושים האמיתיים, שנתקבלו במקור, קיימים במיוחד בתקופה האחרונה -ספרים רבים עם פרושים פסיכולוגיים שהם המצאה של בני אדם, שאין להם הבנה אמיתית לגבי מה שקורה בעליית הנשמה למעלה בזמן השינה. הם מפרשים את שפת החלומות לפי נסיונם הטיפולי, ולפי אינטואיציה אישית, אבל אין לכך קשר למציאות האובייקטיבית שחווה הנשמה בעלייתה בלילה לעולם העליון. י

אדם שמחפש פרוש לחלום שחלם צריך לשאול את עצמו בכנות איזה סוג פרוש הוא מחפש. י
האם הוא מחפש פרוש פסיכולוגי, רגשי שיסביר לו מה מצב רגשותיו כרגע, האם הוא מחפש פרוש שישפוך אור של מודעות על דברים החבויים בתת המודע שלו, או - שהוא רוצה לדעת האם מנסים לשלוח לו מסר אמיתי משמיים לגבי מצבו הרוחני, או לגבי עתידו. י
ההבדל בין שני סוגי הפרושים הוא משמעותי מאוד, וכדאי להיזהר לא להתבלבל בינהם. י
לפעמים משמיים שולחים לנו חלומות שמטרידים אותנו, בד"כ המטרה לכך היא שנשפר את דרכינו, נעשה חשבון נפש, ונתקן דברים הצריכים תיקון. אם נתייחס אליהם רק כאל ראי שמשקף את רגשותינו, החלום לא יקבל את העוצמה הראויה לו, והמסר לא יגיע ליעדו. י

השאלה הבסיסית שצריכה להעסיק אותנו היא - איך להבדיל בין חלום אמת לחלום שקר וזו שאלה חשובה שצריך לעסוק בה באופן יסודי.(פרוט בהמשך) י י


חלומות על נפטרים שבאים אלינו מעולם האמת הם בדרך כלל חלומות אמת, כי אם מרשים לנפטר להופיע אצלינו בחלום, יש לכך בודאי סיבה, אלא שצריכים להתבונן בה באומץ כי לא תמיד היא גלויה לעין. י
כך למשל, סיפרה לי אשה אחת שמתנדנדת כבר הרבה זמן בין שמירת מצוות לאי- שמירת מצוות, שהיא חולמת חלומות חוזרים ונשנים על סבתא שלה שהיתה צדיקה, והיא לא מצליחה להבין מה המסר בחלום. י
בחלומה, היא רואה את סבתא שלה שוכבת במיטה, והיא יושבת לידה, אלא שחצי מהגוף שלה יושב על המיטה, וחצי מהגוף באויר, וזו הרגשה מאוד לא נוחה…. י
אם היא היתה מתבוננת באומץ לב בחלום הזה היא היתה מבינה את המסר הברור שסבתא שלה באה לשקף לה- שחצי ממנה נמצא במקום אחד, וחצי במקום השני, וזו בהחלט הרגשה לא מאוזנת שדורשת שינוי. חוויות השינה אמורות לעזור לנו בשינוי הזה. י

החלום - הוא חלק 1/60 מהנבואה
חז"ל גילו לנו שהשינה היא אחד חלקי שישים מהמיתה, והחלום הוא אחד חלקי שישים מהנבואה. י
גם במיתה משתחררת הנשמה מכבלי הגוף ועולה לעולם העליון- אלא שבשינה היא עדיין מחוברת לגוף, באמצעות החלק התחתון שלה- שהוא חלק הנפש- שמהווה מעין "כלב שמירה " שנשאר לשמור על הגוף וקורא מיד לחלק הרוח ולחלק הנשמה לחזור אל הגוף במקרה של סכנה, או כשיש צורך להתעורר. י
זו כנראה הסיבה לכך שאדם מרגיש מטושטש מעט לאחר שהוא קם מהשינה, כי לוקח זמן לחלקים הרוחניים להתיישב בחזרה במקומם. י

רבי דוד מודינא- שואל : מדוע בחר ה' לתת לאדם חלום דווקא בזמן שהוא ישן על משכבו ? י
הסיבה היא- היות והחלום הוא חלק מחלקי הנבואה- וכמו שהנבואה לא תחול על האדם עד שיתבטלו כוחותיו הגופניים, ויגברו כוחותיו הרוחניים- כך גם החלומות לא יחולו על האדם בזמן עירנות, כאשר כוחות הגוף חזקים ושולטים על הנפש. י
אבל בזמן השינה- שהוא זמן בו נחלשים מאוד ההרגשות והכוחות הגופניים- אז לא מפריע הגוף לנשמה כפי שהוא מפריע לה בהקיץ, והיא יכולה לעלות לרקיע ולחוות חוויות של אמת בעולמות העליונים. י

אנחנו יודעים שבמצבי נבואה אצל הנביאים- נחלשו מאוד כוחות הגוף שלהם, הם חשו חולשה ורעדה בכל גופם עד כדי התעלפות ואיבוד ההכרה ממש- וזאת, על מנת שיחול עליהם