סוד שמו של האדם


הרגע השני בחשיבותו לאחר הלידה של התינוק, הוא הרגע בו מחליטים על שמו שילווה אותו במשך כל חייו. י
שמו של האדם קשור עם מהות חייו ואריכות ימיו. י

בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בתופעה מעניינת של נהירה אחרי החלפת שמות. י
אם לאדם יש בעיה בריאותית או כלכלית כלשהי, אם הוא עדיין לא מצא את זיווגו או את מנוחת הנפש שלו – את מי מאשימים? את שמו, כמובן. י
קל מאוד להאשים את שם האדם במזל הרע, כי החלפת השם כרוכה אולי במאמץ כלשהו של הסביבה להתרגל שמהיום לאורלי קוראים הילה, וליוסי קוראים אמיר, אבל חוץ מהמאמץ הזה הדבר כמעט ואינו כרוך בקשיים נוספים. אין צורך להשתנות באופן ממשי, אין צורך לעבוד על המידות ולהיות יותר וותרנים, ענווים, או גומלי חסדים. מספיק שמשנים את השם וגמרנו. הכל בודאי ישתנה לטובה. י
ההפתעה הגדולה מגיעה כאשר לא רק שהדברים לא השתפרו, אלא לעיתים קרובות המצב אף מחריף, כי בעלי השם החדש פשוט קיבלו שם שכל לא מתאים לשורש נשמתם. י
אותם נומרולוגים או מאחזי עינים שממליצים לאנשים לשנות את שמם, מתבססים ברוב המקרים על הערך המספרי של האותיות, על גימטראות שונות ומשונות, מבלי להבין שצרוף של אותיות בלשון הקודש יש לו משמעות מאוד רוחנית מסוימת שאינה קשורה לערך המספרי של האותיות. י
כיום, יש רק מעט רבנים תלמידי חכמים שמבינים לעומק את סוגיית השמות, ועשויים באמת להועיל ולשפר את המצב בהמלצותיהם לשינוי שם. י

כדאי לדעת שאדם אינו מקבל "סתם כך" את שמו. י
עפ"י האר"י הקדוש- כאשר הורים באים לתת לתינוק שנולד את שמו בברית המילה או בקידוש שעורכים לבת,למעשה נופלת בפיהם מעין נבואה קטנה, ומשמיים מותאם שמו של הרך הנולד לנשמתו. י
יש גם מקרים שההורים לא היו כלי מתאים להשראת אותה נבואה, ולכן הם לא זכו לתת לילדם את השם שבאמת מתאים לתפקיד נשמתו. י
אם האב לפני שהביא את בנו בברית אברהם אבינו, השתדל באותו יום או יום קודם לגמול חסד בגופו או בממונו. וזה איפשר לאותה רוח נבואה שניתנת להורים ביום הברית- בנוגע לשם הילד לחול בלי הפרעה. י
לעומת זאת, אם האב ביום שלפני הברית, או אפילו באותו יום "מרוב שמחה" – עבר ח"ו עבירות,(כלומר העביר את שפע החיות שלו לצד שהוא כנגד הקדושה) ומשך על עצמו רוח טומאה – כשהוא יגיע לשלב בברית שבו עליו לקרוא שם לרך הנולד, כוח הטומאה הזה יגרום לו לקרוא לילד בשם שאינו מתאים לנשמה שהגיעה לעולם, כי אין לאותו אבא כלי- להכיל את רוח הנבואה מצד הקדושה. י
לכן, לעיתים (לא תכופות) – יש תינוקות שנקראים בשמות שאינם מתאימים לנשמה של הילד והאדם גדל עם שם שאינו מתאים לו, ועלול לגרום לקצר ביכולת שלו להביא את הפוטנציאל הגלום בו לידי ביטוי. י
במקרה כזה- צריך לשקול ביישוב הדעת, ותוך כדי התייעצות נכונה- האם כדאי לשנות שם. י
במקרה שהילד קרוי על שם אדם שידוע כרשע- כמו נמרוד, עמרי, אחאב, ירבעם ולוט ברור שכדאי להחליף את השם. י

כתוב בגמרא- " ארבעה דברים מקרעים את גזר דינו של אדם- צדקה, צעקה (כלומר תפילה) , שינוי מעשה, ושינוי השם." י

הרבה אנשים אימצו את הרעיון הטמון בגמרא הזו, אבל לא תמיד באופן הנכון והמאוזן. הם ממהרים לשנות את השם כי זו הפעולה הקלה לביצוע מבין ארבעת הדברים, אך למעשה כוונת הגמרא היא שזה הדבר האחרון שצריך לעשותו. י

צריך להבין היטב מה כתוב בגמרא הזו: ארבעה דברים משנים את הדין שמתוח על האדם אבל שינוי השם הוא הדרמטי ביותר מבין ארבעתם. צריך להתחיל לפי הסדר- קודם כל לעשות צדקה, כלומר לתת, להשפיע, לעשות חסדים, וזה בהחלט ממתיק דינים שמתוחים חלילה על האדם. הצעד השני הוא כמובן – תפילה. י
מי שלא מתפלל- באמת יש לו בעיה. כי בתקופה שלנו כשאנחנו מצויים בכזה הסתר פנים ובלבול, אם אין לנו את התפילה שתיצור ערוץ קשר ביננו לבין אבינו שבשמיים- אנחנו כמו עיוורים בחושך. י
והשלב השלישי הוא שינוי המעשה, כלומר, שאדם יתחיל להבין שהפעולות והמעשים שלו קובעים הרבה מאוד את הברכה שתהיה לו בחיים. אם הוא יכין כלי שיחזיק ברכה, אז יהיה לברכה על מה לשרות. אבל אדם שעושה הכל הפוך מרצון השם ח"ו, איך הוא יכול לצפות לברכת שמיים שתחול על חייו ? י
רק אחרי שאדם שינה את מעשיו, (למשל קיבל על עצמו לעשות דברים שעד היום הוא לא עשה כמו תוספות על שמירת שבת, שמירת הלשון,שמירת המחשבה, עשיית חסדים וכד') והוא רואה ששום דבר לא עוזר אז אפשרלאחר התייעצות עם יהודי שיש לו דעת תורה- לחשוב על שינוי שם. י

איך מתבצע בפועל שינוי השם ? י

על מנת לשנות שמו של אדם, הדבר חייב להיעשות במניין של עשרה גברים בבית הכנסת. י
מאחר ולשם יש חשיבות כל כך גדולה, אי אפשר סתם כך להחליט שאדם משנה את שמו. אלא צריך לעשות את הדברים על פי המשמעות היהודית העמוקה שלהם, על מנת שהשם החדש יקבל תוקף. י
רצוי שהאדם שמשנים את שמו יהיה נוכח, ויסכים לדבר. אלא אם כן מדובר בחולה. י
אפשר לעשות את הדבר בנוכחות שלושה ,בתנאי שיהיו יהודים כשרים לעדות. י
כדאי לקרוא במעמד זה שלושה מזמורי תהילים – מזמור כ' , ק"ל, קמ"ב, ולומר מפרק קי"ט שמונה פסוקים לכל אות משמו החדש. י
אין משמעות כלל לשינוי השם בתעודת הזהות בלבד- משום שלתעודת הזהות יש משמעות ותוקף רק במשרד הפנים של העולם הזה, ולא מתחשבים בה כלל במשרד הפנים הפנימי של העולם העליון, שמשם משתלשל השפע לאדם דרך הצינורות של שמו החדש. י
לאחר שינוי השם, יש באופן טבעי- אנשים בסביבה שמתקשים לעכל את השינוי, ולקרוא לאדם בשמו החדש. אך צריך וכדאי להקפיד שלפחות שלושה אנשים יקראו לו בשם החדש – אחרת לא יהיה תוקף מעשי לשינוי. י




שם האדם מגלה את תפקיד נשמתו בעולם

בעל "השפת אמת" – כתב כי כל כוכב וכל מלאך נבראו לדבר מיוחד, שליחות מבורא עולם ולכן נקבע מראש לכל אחד מהם "שם עליון, כדי שתדבק פעולתו בכוח עליון ". י

כלומר : נתינת השם – מגלה את הכוח הטמון בו הקשור לשליחותו ותפקידו , אותם הוא צריך להוציא לפועל . י
כל איש ואיש מישראל יש לו שם "מיוחד" שניתן לו על פי שליחותו ותפקידו בזה העולם ובקביעת שמו נטבע בו הכוח להוציא לפועל את שליחותו ותפקידו. י

זה למעשה אחד הטעמים למנהג לקרוא לאדם בשני שמות.שכן, אם לכאורה מלא את תפקידו אשר טמון בשמו, מה יש לו עוד לעשות בעולם הזה ? י
ולכן, כאשר אדם נוטה למות ח"ו ומוסיפים לו שם (כדאי תמיד לעשות זאת בעצת רב, תלמיד חכם ומבין) – אז נפתחים לו שערי הישועה והוא קם מחוליו ומאריך ימים. י

השם מקשר את נשמתו של האדם לשורשה בעולם העליון. י
כשאדם ישן למשל, וקשה להעיר אותו, בדרך כלל אם נקרא לו בשמו המלא- הוא יתעורר מיד. י
גם כאשר אדם שקוע במחשבה עמוקה, או מתנתק מהמציאות, יש כוח בשם שלו כדי לנער אותו ולהחזיר אותו לעצמו. י
הסיבה לכך היא ששמו של האדם קשור לשורש נשמתו, וכשקוראים לו בשמו זה כאילו מנערים את השורש, ואז כל האדם מתנער ומתעורר. י

לשמות יש גם השפעה רגשית, בנוסף להשפעה הרוחנית- כשאדם מאוד אוהב אדם אחר הוא מרבה להזכיר את השם של האדם האהוב, ולהיפך- כאשר שונאים אדם נמנעים מלהזכיר את השם שלו וקוראים לו "ההוא" כי אמירת השם מביאה לגילוי את נוכחות ופנימיות הנפש. י




לשמות יש כוח גדול מאוד שנוצר מצרוף האותיות בלשון הקודש, שהן מבנים רוחניים שיש להם כוח בניה והרס כמו שלמבנים כימיים מסוימים יש כוחות בניה או הרס . לכן גם מי שמשתמש בשמות קדושים, של מלאכים, או צרופי שמות על פי הקבלה,